יותר מעל כל חג אחר, נאמרו בספרי ברסלב דברים גדולים על פורים, כמו: "עכשיו כל ההתחלות מפורים" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב עד), וכמו דברי מוהרנ"ת ב'ליקוטי תפילות' ח"ב לז: "עתה כל חיותנו ותקוותנו לצאת מגלותנו בגוף ונפש, הוא רק על ידי תוקף הנס הזה של פורים"
ולמה לא 'על ידי תוקף הנס של פסח' למשל?
רבי נתן מברסלב מבאר בספרו הקדוש 'ליקוטי הלכות' בכמה מקומות, בטוב טעם ודעת, במתק לשונו, שגם אם בנס של פורים לא היה לכאורה שום שינוי הטבע כמו בנסים שהיו ביציאת מצרים וכיוצא, הרי דווקא מאותה סיבה נס פורים גדול משאר הנסים.
שכן שאר הנסים היוו שידוד מערכות וביטול הטבע – רק לפי שעה, ואחר חזרה הנהגת הטבע למקומה, אבל בנס של פורים לא היה שום שינוי הטבע – ואף על פי כן, ראו הכל בעיניהם בסיפור של פורים שכל הסיבות שמסבב השם יתברך בעולמו הן בהשגחה נפלאה ובמטרה לעזור לעם ישראל אף בתוך הגלות, בשפל מצב רוחני, כפי שהיה בימי אחשוורוש.
זו הסיבה מדוע אומרת הגמרא (ירושלמי תענית יב) שכל המועדים יהיו בטלים לעתיד לבוא, ואילו ימי הפורים לא יתבטלו, שכן כל המועדים הם זכר לנסים שהיו במצבים של התרוממות רוחנית והתגלות נפלאה חד פעמית של השגחת ה' יתברך, אבל לעתיד לבוא יתנהג העולם תמיד רק על ידי נפלאות ההשגחה העליונה.
לכן ימי הפורים לא יבטלו, כי בנס של פורים נוכחנו לראות שאף במצבים של הסתרה לכאורה ישנה השגחה נפלאה של השי"ת על עם ישראל, ולא רק במקרים יוצאים מן הכלל. זוהי אפוא כל תקוותנו, שגם עתה בגלות הארוך והמר הזה, נזכה לראות איך כל העובר עלינו מהווה שרשרת אחת השגחה עליונה לטובתנו (ראה על כך באריכות בליקוטי הלכות, תענית ד, וינעם לך).
לכן גם מובן מדוע מצוות קריאת המגילה כה יקרה וחשובה, כי בקריאתה אנו מפרסמים נס של השגחה עליונה כזאת שניתן לראות בכל עת ובכל רגע – אם רק נתבונן היטב בכל אשר קורה לנו.
ידוע שבפורים, יותר מבכל יום אחר בשנה, ניתן לפעול בתפילות ישועות רבות. כל מי שמבקש מה' כל מה שמבקשים – נענה, אם רק מתפללים כדבעי, בבחינת "כל הפושט יד נותנים לו" שנאמר על הצדקה בפורים, כך כל מי שמבקש רחמי שמיים – נותנים לו.
כפי המבואר בספרי רבי נחמן מברסלב, עיקר חג הפורים נוסד מעיקרו על ריבוי התפילות והצעקות והשוועות שזעקו מרדכי הצדיק ואסתר המלכה, כמו שכתוב במגילה שמרדכי זעק זעקה גדולה ומרה ואילו אסתר המלכה אמרה לו שיאסוף את כל היהודים לצום ולתפילה.
לאור הדברים הללו ניתן להבין שחג אשר כל יסודו ומהותו הוא על תפילות וצעקות (ביידיש: א אויסגעבעטינער יום טוב) הוא איתן כסלע בל ימוט לעולם, ולכן ימי הפורים לא יהיו בטלים לעולם!
מאמר זה נכתב על ידי הרב נתן בורשטיין עבור עלון 'אוצרות ברסלב'
